התלות של ישראל בארצות הברית לא נובעת מהצורך בסיוע כספי או בתמיכה בזירה הבין לאומית. ישראל יכולה להסתדר לבד, אבל היא לא רוצה: הסיוע האמריקני עונה על הצורך הבסיסי הישראלי ב"אבא" ערכי ותרבותי.

המעבר מיחסי חסות ליחסים של כבוד הדדי ושותפות אינטרסים תלויה ביכולתנו לחזור לעצמנו, אל התרבות המקורית שלנו. כך נוכל לנהל את יחסינו עם ארה"ב על בסיס הברית שבין המדינה היהודית לבין "מדינת הערכים היהודים"

מערכת היחסים בין ארצות הברית לישראל היא המראה הטובה ביותר כדי להבין את מצב התודעה הישראלי בדור האחרון. כדי להגיע להבנה זו חשוב לנתח את המסד הערכי שעליו הוקמה ארצות הברית. במקביל יש להציג את תמונת המצב הנוכחית הקיימת כלפי ישראל במרחבים הפוליטיים והציבוריים באמריקה. התוצאה תהיה מצב אנומלי שבו עומדים לרשותה של ישראל כל התנאים כדי לנהל את מערכת היחסים עם המעצמה הגדולה בעולם על בסיס של כבוד הדדי ושיתוף פעולה, כשבמציאות אנחנו מקבלים תמונת מצב הפוכה: ארצות הברית מפצירה בישראל לא לבנות בשכונות יהודיות בירושלים, עיר הבירה שלה; ארצות הברית מחזיקה במרגל ישראלי עשרים וחמש שנה; הנשיא האמריקני מניח את רגליו על השולחן בזמן שהוא מדבר עם ראש ממשלת ישראל, ומוודא שהתמונה תצא לאמצעי התקשורת.

איך הגענו למצב הזה?

אמריקה: "מדינת הערכים היהודים"
היסודות הפרוטסטנטיים של אמונה באל ובתנ"ך, החתירה הבלתי מתפשרת לחירות והנכונות להילחם עבורה, יצרו אצל אבות האומה האמריקנית קרבה מיוחדת אל המורשת היהודית. אפשר לראות זאת בכמה דוגמאות: יציאת מצרים הייתה מקור ההשראה למאבק החירות שלהם ומאוחר יותר למלחמה הפנימית לשחרור העבדים; האבות המייסדים כמעט החליטו לאמץ את העברית כשפתה של ארצות הברית; אין ספור עיירות אמריקניות נושאות שמות תנ"כיים כמו 'בית לחם' ו'חברון'. זהו הבסיס הערכי שהפך בתוך זמן קצר את ארצות הברית של אמריקה לאומה החזקה והעשירה בעולם.
גם יורם אטינגר, ששימש ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון ונחשב מומחה ביחסי ישראל-ארצות הברית, חושב שלאתוס האמריקני יש זיקה עמוקה לתרבות הישראלית האותנטית.
"הברית בין ארצות הברית לישראל היא עמוקה יותר משיקולים אסטרטגיים של איומים, אינטרסים משותפים, או מכימיה בין מנהיגים. ברית זו נשענת על מסד ערכי שאין לו אח ורע בעולם כולו. המסד הזה התחיל להיבנות כבר במאה השבע-עשרה בקרב המתיישבים הראשונים ביבשת החדשה. האבות המייסדים ראו את עצמם כמי שכורתים ברית מודרנית – השורש של המילה פדרל הוא ברית – בין אלוהים לאדם, וכל זאת בהשפעתה של ההיסטוריה היהודית, במיוחד המקראית. הפסל של משה רבנו נמצא במרכז אולם המליאה של בית הנבחרים בוושינגטון, וניצב גם בבית המשפט העליון האמריקני. הסמל הרשמי של אוניברסיטת ייל הוא האורים והתומים בעברית. זוהי למעשה ברית בין המדינה היהודית היחידה בעולם לבין המדינה היהודית-נוצרית היחידה בעולם או 'מדינת הערכים היהודים' – כפי שהם קוראים לעצמם".
מסד ערכי זה של התרבות האמריקנית לא מנותק ממה שקורה כיום בציבוריות האמריקנית. קיים רוב מוצק של תמיכה בישראל הן בבית הנבחרים והן בסנאט. עשרות מיליונים של נוצרים אוונגליסטים תומכים בישראל ורואים בהקמתה הגשמת חזון הנביאים. כל הנשיאים בדור האחרון הצהירו על מחויבותה של ארצות הברית לקיומה ולשגשוגה של ישראל. גם כשהיו משברים בין המדינות, הם לעולם לא הביאו לקרע בלתי ניתן לאיחוי.
על רקע זה עולה השאלה מדוע ישראל לא מתחברת לאלמנטים הללו ויוצרת מערכת יחסים של כבוד הדדי ושותפות אמת בינה לבין ארצות הברית?
ההסבר של מעצבי המדיניות בישראל הוא שהצורך בסיוע כספי ובתמיכה מדינית בזירה הבין-לאומית כובלים את ידינו ולא מאפשרים לנו לנהל מדיניות עצמאית מול ארצות הברית. אולם ניתוח הסיבות הללו יראה תמונה שונה לחלוטין, ומתוך כך יצביע על כשל מהותי.

הסיוע האמריקני
אצל האזרח הישראלי ארצות הברית נתפסת כיום כעמוד התווך שמחזיק את ישראל. על אף הפריחה הכלכלית של ישראל, פיתוח אמצעי הלחימה המתקדמים והמעבר המסתמן לעצמאות במקורות האנרגיה – עדיין קיים הרושם בציבור שישראל חיה מידה של אמריקה.
אחד הנושאים שמקבעים את הרושם הזה הוא הסיוע הכספי לישראל, ואולם הנתונים היבשים עומדים בסתירה מוחלטת לדעה הרווחת ברחוב הישראלי. הסיוע האמריקני עומד על 1.4% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הישראלי. מדובר באחוז קטן ביותר מתוך ההכנסה השנתית הלאומית, וישראל יכולה וחייבת לוותר עליו. תג המחיר המדיני, הצבאי והכלכלי הנלווה ל"סיוע" האמריקני גבוה מאוד.
החוקר רוני ברט בחן את סוגיית כספי הסיוע האמריקני לישראל (ראה מסגרת) בעת חברותו בצוות המחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב. ברט חושב שחייבים לוותר על הסיוע הזה, ומציין שאחת הסיבות לתלות בכספי הסיוע היא צורך מדיני: "ישראל רואה בכספי הסיוע סמל פומבי רב עצמה לתמיכתה של ארה"ב ומסר חזק על איתנות היחסים בין המדינות."
מדבריו נראה שההסבר לקבלת הסיוע נובע ממקום עמוק ונסתר: הרצון להיות נתמכים! אם לא נקבל כספי סיוע לא יהיה לנו "אבא" שמוליך אותנו, והרי אבא אחר אין לנו.

הזירה המדינית
פרופ' עזרא זוהר, מחבר הספר "ישראל – פילגש במזרח התיכון", חושב שישראל נתנה לארצות הברית יותר משארצות הברית נתנה לישראל. הוא מזכיר את מסירת מטוס מיג 21 שחסך מיליארדים לארה"ב ונושאים מודיעיניים אחרים. לדעתו, הסיוע הכספי היום לא הכרחי, ואת הסיוע החשוב צריך בזירה הבין-לאומית. אם כן מדוע ישראל לא מנהלת מדיניות עצמאית מול ארצות הברית?
"מפני שאלפיים שנה לימדו אותנו לא להתנהג בצורה עצמאית. זה סוג של גלות. אגב, חלק מהמנהיגים שלנו לא למדו בארץ, ואלה הערכים שהם הביאו. חוץ מזה יש תלות תרבותית עמוקה בתרבות המערבית שהשתלטה על החברה בישראל. ללא ספק יש לזה השפעה על מהלכיה של הממשלה."התוצאה היא שכאשר החליט סוף-סוף הסנאט האמריקני להעביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, ממשלת ישראל היא שהתנגדה לכך. גם כאן הכשל הוא מובהק: אמריקה הערכית-תנ"כית מבקשת להתנהל מול ישראל דומה, אך ישראל מעדיפה לברוח מזהותה ולהתנהל כמדינת חסות מול הכוחות באמריקה השואפים לכיוון ההפוך.
לא פשוט להיות יהודי פשוט…

זה לא הכסף, זו תחושת החסות
יחסים חמים עם מנהיגת העולם החופשי הם ללא ספק אינטרס ישראלי מובהק, אולם במקום להעמידם על בסיס שוויוני כפי שנוהגות אומות זו בזו, אנו מעדיפים לראות בארה"ב מעין אומה הפורסת חסותה עלינו.
למה?
את התשובה יש לחפש בנבכי האתוס הישראלי המצוי כל העת במשבר זהות. המטרה המוצהרת של הציונות הייתה להקים כאן עם נורמלי – כלומר לחזור לציון, ואת מארת הגלות המזוהה עם התרבות היהודית להשאיר שם – בגלות. אפשר בהחלט להבין ואף להזדהות עם התהליכים שהובילו למחשבה הזו, אולם התוצאה היא שמדינת ישראל ויתרה על הבסיס הערכי המצדיק את קיומה – וחיפשה תחליפים בדמותה של אמריקה והתרבות שהיא מייצגת. מתוך כך הפכנו את היחסים לסוג של חסות. המטרייה האמריקנית, יותר משהיא מדינית ביטחונית היא תרבותית וערכית. עמידה מול האמריקנים שומטת מתחת רגלינו את הבסיס היחידי שעליו מעדיפה ישראל להיבנות – התרבות המערבית, שאמריקה מהווה את נציגתה המובהקת ביותר.

מערכת יחסים חדשה
המהלך המתבקש הוא לחזור לעצמנו, לתרבות המקורית שלנו, ולהגיע למצב תודעה ישראלי חדש: אומה עצמאית בעלת אתוס תרבותי מקורי וייחודי, היודעת את דרכה. מתוך כך נוכל גם לצאת החוצה אל מדינות העולם בכלל, ואל ארה"ב בפרט.
מהלך זה הכרחי מפני שיש גם אמריקה אחרת, אמריקה שמאיימת על ערכי החירות והאמונה התנ"כיים, אמריקה שהולכת ומטמיעה בתוכה ערכים הפוכים. בתוך אמריקה פנימה גוברים הקולות הקוראים להתפרקות פנימית מערכי היסוד – המשפחה, היצרנות והגאווה הלאומית. דבר זה הוא שהביא את האמריקנים לבחור להם לנשיא אדם מרקע משפחתי לא ברור, ש"פותר" את המשבר הכלכלי בהדפסת עוד ועוד כסף ושהאמריקנים עצמם לא יודעים להגיד מהי דתו. אבדן ערכים זה הביא למשבר כלכלי וחברתי חריף, ואנו חוזים רק בתחילתו.
האתגר המונח לפתחנו בבואנו לכונן מערכת יחסים בריאה ויציבה עם ארצות הברית, הוא לחזור אל עצמנו ולחבור אל אותם יסודות בריאים שעודם מהווים רוב בציבוריות האמריקנית. עתיד יחסינו עם אמריקה תלוי ביכולתנו לבססם על הברית שבין המדינה היהודית לבין "מדינת הערכים היהודים."

לידים:

יורם אטינגר: "הברית בין ארצות הברית לישראל היא למעשה ברית בין המדינה היהודית היחידה בעולם לבין המדינה היהודית-נוצרית היחידה בעולם או 'מדינת הערכים היהודים' – כפי שהם קוראים לעצמם".

ישראל ויתרה על הבסיס הערכי המצדיק את קיומה – וחיפשה תחליפים בדמותה של אמריקה והתרבות שהיא מייצגת. מתוך כך הפכנו את היחסים לסוג של חסות. המטרייה האמריקנית, יותר משהיא מדינית ביטחונית היא תרבותית וערכית

נייר עמדה
יחסי ישראל-ארצות הברית
…………………………………….

מכנה משותף תרבותי

1. יחסי ישראל ארצות הברית יהיו מבוססים על ערכי החירות, הצדק והמוסר
המשותפים לשני העמים.
2. התנ"ך – הבסיס הרוחני לתרבות המערבית – ישמש מקור השראה ליחסי
קרבה ערכיים ובעלי משמעות.

מחסות לשותפות

1. ישראל תוותר לאלתר על הסיוע הכלכלי מאמריקה.
2. ישראל תדרוש את העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים.
3. ישראל תדרוש רשמית את שחרורו של יהונתן פולארד ותימנע מלנקוט
אמצעים נגד מרגלים אמריקניים שעודם פועלים בתחומה.
4. שתי המדינות לא ינהלו יותר פעילות ריגול זו על אדמתה של זו.
5. שתי המדינות לא ינסו להשפיע זו על ענייניה הפנימיים של זו באמצעים לא ראויים.
6. שתי המדינות ישתפו פעולה בנושאי מודיעין, פיתוח אמצעי לחימה, וקידום האינטרסים המשותפים במוסדות הבין-לאומיים.

עצמאות ביטחונית

1. ישראל תפעל לפיתוח עצמאי של מרב כלי הנשק המתקדמים שלהם היא זקוקה, ובהם מטוסי קרב.
2. ישראל תגוון את מקורות הנשק שלה ותשתף פעולה בנושא עם מדינות אחרות מלבד ארצות הברית.
3. שתי המדינות ישמרו על האינטרסים שלהן תוך התחשבות הדדית בכל מה שקשור בפיתוח אמצעי לחימה ומכירת ציוד לחימה ישראלי למדינות אחרות.

עצמאות מדינית
1. ארצות הברית תכבד את מאמציה של ישראל להגיע לשלום עם שכנותיה על פי דרכה, ובהתאם לאינטרסים

בוקס

יחסים כלכליים, ישראל-ארצות הברית: תמונת מצב
הסיוע האמריקני: 1.4% מהתוצר המקומי הגולמי

חגית לוי
מה היקף היצוא לארצות הברית מכלל היצוא הישראלי?
ארה"ב מהווה את שוק היצוא הגדול ביותר עבור כ-60 מדינות ברחבי העולם, ביניהן ישראל. השוק האמריקני היווה יעד לכ-30% מהיצוא הישראלי בין השנים 2002-2008, ולכ-35% מהסחורות בשנת 2009.

מהם נתוני המאזן המסחרי בין ישראל לארצות הברית?
ארצות הברית היא השותפה העיקרית בשוק הישראלי. בשנת 2009 היא סיפקה כ-13% מהיבוא לישראל, כלומר, סך יבוא הסחורות (ללא שירותים) מארה"ב עמד על כ-6 מיליארד דולר. הגרף הבא מתאר את הסחר בסחורות בין ישראל לארצות הברית (נתוני הלמ"ס). אפשר לראות כי ישראל שומרת בשנים האחרונות על מאזן מסחרי חיובי מול ארצות הברית. (המספרים במיליוני דולרים).

מה היקף הסיוע הכלכלי האמריקני בכל שנה בשנים האחרונות?
עד שנת 1998 עמד היקף הסיוע הכולל מארה"ב על סך 3 מיליארד דולר לשנה, ומהם 1.8 מיליארד דולר לסיוע ביטחוני ו-1.2 מיליארד דולר לסיוע אזרחי. מאותה שנה ובהתאם להצעת ממשלת ישראל, גדל היקף הסיוע הביטחוני ב-60 מיליון דולר בכל שנה, ובמקביל צומצם הסיוע האזרחי ב-120 מיליון דולר בכל שנה. משמעות הדבר היא כי החל משנת 2008 עמד תקציב הסיוע הביטחוני על 2.4 מיליארד דולר ובוטל הסיוע האזרחי.

על כמה אחוזים עומד הסיוע האמריקני מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הישראלי?
סך כלל הסיוע האמריקני עומד על 3 מיליארד דולר המהווים 1.4% מהתמ"ג הישראלי.

מתוך – מחר – סדר יהודי חדש .לכתבות נוספות של העיתון מחר לחץ כאן