Comments 0
חינוך ולימודים

הורה יקר…ההשתלבות במערכת החינוכית קשה להרבה מאוד ילדים. זו אינה חריגות להיתקל בקושי

" הפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה "היא כותרת למגוון דפוסי התנהגות של ילדים ומבוגרים ,אך בפועל פנים ואפיונים רבים לה.

בשנים האחרונות זכיתי לעבוד במסגרות של משרד החינוך ובאופן פרטי עם ילדים ומבוגרים שהתקשו להשתלב במסגרות למידה שונות, אך לא תמיד ידעו להניח את האצבע על הגורם המניע אותם לקושי זה.

זכיתי לאמן ילדים,בני נוער ומבוגרים, ולראות כיצד הם פורחים מחדש ,אחרי שלומדים להכיר את עצמם ואת ה"מיוחדות" שלהם באור חיובי וכמניע לפעולה והגשמה.

במאמר זה אני פונה לאלו מכם העובדים עם ילדים בשכבות גיל 6,7 ובמיוחד להורים .אבקש לפתוח אשנב קצת שונה מהזרם המקובל בתחום ,ולהתייחס לדפוסי התנהגות של ילדים בכיתות הנמוכות של ביה"ס היסודי,אשר בשנות לימודיהם הראשונות אינם משתלבים באופן אינטגרטיבי כרוב הילדים ,אלא בדרכים אחרות משלהם:לעיתים שונות מעט מהמקובל ולעיתים חריגות באופן בולט.

הפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה הן תופעות שכיחות , המתקבלות בעיני הורים רבים כ"מחלה מדבקת".

לא מעט הורים מתבוננים בהתנהגותו המוחצנת של ילדם ושואלים את עצמם אם גם הוא "נדבק במחלה".

התפרצויות של שמחה, אימפולסיביות, שפת גוף בולטת, חוסר שקט, קשיים בניהול זמן, התמהמהות, דחיינות ועוד נראים בעיניהם כהפרעת קשב. קורה שגם מורים ויועצים בבתי-ספר נוטים למהר ולהמליץ על אבחון כבר בגילאי הכיתות הנמוכות, ומשם הדרך קצרה לגרום לילד בשנות התפתחותו הראשונות ליטול ריטלין,קונצרטה וכו'.

ציפיות ההורים רק גוברות, כאשר נכנס הילד לשנת הלימודים הראשונה בביה"ס ,וכל התנהגות חריגה יחסית לשאר הילדים בכיתה- גורמת לבהלה ומביאה לניסיונות להחזירו למסגרת החינוכית הנוקשה , בה מאמינים שלמידה מתרחשת רק כאשר הילד שקט,רגוע,מקשיב ומכין את כל שיעורי הבית.

שם בזירת הלמידה התחרות כה עזה,עד שההורים כופים על ילדיהם פיתוח כישורים, הזרים להכרתו, כדי שהם והוא ירגישו "טובים כמו כולם.."

וכאן נשאלת השאלה:" כיצד ניתן לשפוט מישהו שרק מתהווה??"

לא פעם נתקלתי בהורים, שהיו כועסים על כך, שבכיתת בנם ישנו ילד המפריע למהלך השיעור,מהווה מודל שלילי ואינו מאובחן ומטופל בתרופות..

קרה גם שהם עצמם הגיעו לאותו צומת זמן קצר לאחר מכן ,כשהחלו בעיות לימודים והתנהגות אצל ילדם שלהם ,מה שהעמיד אותם בצד הנשפט,במקום בו הורים מצפים מהם לנקוט בפעולה מיידית לשינוי ילדם.

לא אחת קורה, שההורים נתונים בלחץ עצום מהסביבה או ממערכת החינוך, ומתחילים טיפול תרופתי, גם כשאין זה הכרחי.

אז מה אנו ההורים עושים עם שפע האינפורמציה, דרישות מערכת החינוך והדאגה לעתיד ילדנו הרך, כדי ש"מחלתו" לא תחמיר ותפגע בעתידו?

"התשובה תמיד נמצאת בתוכנו,כל שעלינו לעשות הוא למצוא אותה"

7

בשורות אלו אבקש לציין את האימון האישי לעיצוב התנהגות והאימון האישי בתנועה ( פירוט במאמרים נפרדים) ככלי ליווי אפקטיביים מאוד לקידום ולעזרה לילדים, אשר השתלבותם במסגרת החינוכית הינה אחרת.ההשתלבות במערכת קשה להרבה מאוד ילדים, זו אינה חריגות להיתקל בקושי.יחד עם זאת כאשר עולה חשדם של ההורים באשר לשינוי בהתנהגות הילד, עולות שאלות רבות ומשמעותיות לגבי הטיפול בו, למשל:

  • האם התנהגותו הפעלתנית היא תוצאה של טמפרמנט (תכונה מולדת) , או שהיא תלוית גיל : ייתכן שטרם רכש מיומנויות למידה בביה"ס, ולכן מתנהג באופן פעלתני במיוחד, אינו מרוכז בשיעורים ומפריע לחבריו?
  • האם שיטת הלימוד, בביה"ס בו נקלט, אינה מתאימה לו, או שמא אינו עושה מאמץ כשאר ילדי כיתתו, כדי להשתלב במסגרת הלימודים?
  • אולי עדיף היה להשאיר אותו שנה נוספת בגן ולא להאיץ בתהליך…? והאם השאלה הזו מקדמת אותנו באופן אפקטיבי לפעולה?
  • האם עלינו לאפשר לו לרכוש מיומנויות למידה לפי נורמות ביה"ס, החלות על כלל התלמידים במהלך כיתות א' ב', או שמא יעורר הדבר תסכול והרגלי התנהגות שליליים? ואחרי כל זאת, כיצד נסביר את התנהגותו לסביבה ולצוות החינוכי?
  • האם כדאי לאפשר לילדנו רכישת הרגלי למידה והרגלי התנהגות תחת טיפול תרופתי, במינון נמוך, וכשאלה יוטמעו נוכל להפסיק את הטיפול התרופתי?
  • האם יתכן בכלל שילדנו לקוי למידה? אז מה ההבדל בין לקות למידה לבין הפרעת קשב וריכוז ?

 

ובכן,אני מזמין אתכם הורים יקרים לפזר קצת את ענני הערפל מתוך שיקוף חלק מהאפשרויות הניתנות לביצוע שלב אחרי שלב:

  1. בדיקות כלליות של שמיעה,ראיה וטיפול, אם יש צורך, והן במישור האישי( טיפולי ראייה /הרכבת משקפיים,מכשיר שמיעה או ניקוי אוזניים וכו.)
  2. אבחונים:

 

חשוב לדעת שאבחון לקויות למידה הוא יקר ותובעני. יש מקום לעשותו, רק אחרי שנבדק אם הילד קיבל את הזדמנויות הלמידה( של מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון), כפי שניתנים לילדים בגילו במסגרת ביה"ס ולמרות זאת הוא לא הצליח להביאם לידי ביטוי .

בהתאם לכך מטרת האבחון ללקויות למידה הינה לתת מענה לשאלה" מדוע לא רכש הילד את מיומנויות הלמידה המצופות ממנו", ולהמליץ על דרכים להקנייתם (באמצעות מורת שילוב, הוראה מתקנת וכו'). כמו כן ניתן להמליץ , במידת הצורך, על הקלות שיותאמו ליכולותיו , לדוגמה: הקראת מבחן, ישיבה ליד המורה, הארכת זמן, תיווך ועוד.

במידה ויש צורך, על המאבחן להמליץ על בדיקות מקצועיות נוספות, שלדעתו יוכלו לעזור במתן מענה לקשיי הלמידה של הילד.

למשל, בדיקות רפואיות : ראיה, מיקוד ראיה, שמיעה, בדיקת נוירולוג, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק ועוד). בתחום הרגשי – הפניה לאבחון פסיכולוגי.

אם עדיין קיים חשש להפרעת קשב וריכוז ותנועתיות יתר, יש להפנות את הילד לבדיקה של נוירולוג או פסיכיאטר. בכל אופן, עלינו לנסות לאתר את הקשיים ולהקנות לילד את המיומנויות הנדרשות, לפני הפניה לכל אבחון ובוודאי – כל טיפול.

 

אז כיצד עושים זאת?

בשלב ראשון – בעבודה משותפת ,שלכם ההורים ,עם ילדכם. כאן טמון גרעין ההצלחה המשמעותי ביותר: בתוך התא המשפחתי המוכר, החם, האוהב והרגיש.

כחלק מהחינוך, שאנו מעניקים לילדנו, נוכל להיות המאבחנים והמטפלים בעלי יכולת והשפעה ששמורים רק לנו, ויכולת לחסוך מילדנו את תחושת החריגות והלחץ המאפיינים תהליך חיצוני.

 

בתהליך המשותף של ההורים עם הילד ,במטרה לעזור לו להשתלב באופן טוב במערכת החברתית וללמידה יעילה ומהנה, ניתן להיעזר במאמן אישי, העוסק באימון ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ובעיצוב התנהגות. וכאן חשוב להזכיר:הפרעת קשב וריכוז ו/או לקות למידה הן תוויות ,שמבלבלות אותנו מלראות את המטרה: לא רק לילדים בעלי הפרעה ,או לקות, יש קושי להשתלב במערכת החינוך.הקושי מופיע אצל קשת רחבה של ילדים ברמות משכל שונות,רקע סוציו אקונומי שונה וכו'.

בתהליך האימון, מוגדרת מחדש (לעתים לראשונה) הדילמה המטרידה. כשזו תוגדר בשיתוף המקצועי של המאמן, יוצבו מטרות קצרות וארוכות טווח, ובהתאם לכך ייקבעו פעולות תומכות ומקדמות לפתרון. פה עומדת חשיבות עצומה לשיתופו של הילד ורתימתו לתהליך האמוני הנדון. חלק מהתהליך הוא לבדוק, האם יש לילד כלים טכניים להתנהלות בזמן, קשיים בקריאת סימנים חברתיים, דימוי עצמי וביטחון עצמי נמוכים, קשיים בקבלת סמכות ועוד. לאחר זיהוי הקשיים וקריאת המפה הראשונית, יהיה קל יותר לתכנן אסטרטגיה אימונית מתאימה.

יסוד חשוב ומשמעותי, בתהליך אימון ילדים, הוא יצירת מרחב בטוח, המעודד את חווית הלמידה. המוטיבציה ללמידה תתרחש ,דרך הפנמת הסביבה החושית העשירה, בדיבור, כתיבה, ציור, אומנות, נגינה, שירה, תנועה, ספורט והרבה דמיון.אלו ועוד, מאפשרים לחלקים לא פעילים במוח ליצור חיבורים, המשמעותיים לויסות תגובות, קליטה בהירה ושלימה יותר של הוראות וכללים וע"י כך הטמעה לימודית נכונה וקלה.

כמובן שדרושה לכך הקצאת זמן קבועה מצד ההורים, סבלנות רבה והתמדה, שהם טובים וחשובים בכל מערכת יחסים הורה-ילד. ודאי שתהליך זה אינו פוסל ,או מחליף, אבחונים לסוגיהם ו/או טיפול תרופתי , במקרה הצורך. כל זה, כמובן, למטרת התפתחותו התקינה של הילד והסתגלותו החברתית-לימודית.

לומר שישנה נקודה בה מתקבלות החלטות שלמות ובטוחות? מסופקני, אבל היכן יש? החלטות ופעולות רבות ספוגות בלבטים ושאלות רבות. אין ביכולתנו לסלק את הספק, אך יש ביכולתנו להקטין אותו למינימום, או לפחות להיות שלמים ומודעים לו.

זכרו: כשאנחנו עושים את הטוב ביותר ,איננו יודעים איזה קסם יקרה בחיינו…


 

http://www.reader.co.il/article/76004/ילד-שלי-קטן-ומרדן-

יואב אופק

גישור אימון פסיכותרפיה

מכון אדלר

yoavofek@bezeqint.net 050-2223682  

~ עיצוב התנהגות והפרעות קשב וריכוז

~ הערכות זוגית ומשפחתית במעברים ומצבי שינוי

~ גברים בפרשת דרכים של זהות

~ ניהול זמן,איזון והגשמה עצמית

~ התמודדות עם משברים ואבדן

~ שינוי הרגלים לאורל חיים בריא

http://www.adlercoaching.co.il/new/index.html?page=89&entry=222

Leave Comments