בחינוך אין פשרות – מאמר מאת מר"ן הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א, הראשון לציון והרב הראשי לישראל
חז"ל הרבו להזהיר על השפעתה השלילית של חברה וסביבה שאינה מתוקנת על נפש האדם.  הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר על זוג צעיר שהחל זה עתה את חיי הנישואין. נוכל ללמוד דוגמא להשפעה שלילית מתוך התנהגותו של אברהם אבינו בפרשת חיי שרה.

בפרשה נאמר: "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם" (בראשית כה, ה-ו).

כאן רואים את הכוח הרוחני העצום שהיה לאברהם, ואת דאגתו הגדולה לבנו יצחק גם אחר נישואיו, ואת פחדו ויראתו מפני השפעה זרה, אפילו כשמדובר בבניו. כשראה אברהם וידע את דרכם של בני הפילגשים שאינם הולכים בדרך האמת, חשש שמא ישפיעו לרעה על יצחק ורבקה שזה עתה החלו את חייהם העצמאיים, ואולי חשש גם על בניהם העתידיים של יצחק ורבקה שלא יהיו במחיצה אחת עם בני הפילגשים. דאגתו של אברהם אבינו לא פחתה אף שמדובר בבניו, וכפי שכתב רש"י ז"ל (שם), בשם רז"ל (ב"ר סא, ד), שכולם היו בניה של הגר, ומשום כך כתוב פלגשם חסר י', לומר שלא היתה אלא פילגש אחת, הלא היא הגר, ועל הגר נאמר, "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה" (בראשית כה א), וכתב רש"י ז"ל (ומקורו מדברי רבותינו בב"ר סא, ד), "קטורה זו הגר, ונקראה קטורה על שם שנאים מעשיה כקטורת".

והנה אף על פי כן לא היסס אברהם מלשלחם מעל פני בנו בעודנו חי, ונתן להם מתנות ושילחם כדי שלא ישפיעו על יצחק בנו לרעה. מכאן אנו רואים עד כמה צריך האדם להיות מוכן להגן על קרוביו מפני השפעה של סביבה שלילית, וכמו שאמרו חז"ל (ב"ר נג, יא) על שרה אמנו ע"ה, כשאמרה "גרש את האמה הזאת ואת בנה, כי לא ירש עם בני עם יצחק (בראשית כא, י). כי שרה חששה שישמעאל ישפיע על יצחק, והקב"ה אמר לו לאברהם (שם, שם יב), "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" וכן עשה אברהם ושילח את הגר עם בנה ישמעאל. כן נהג אברהם לפני מותו ושילח את בני הפילגשים. אברהם אבינו ידע שאין פשרות בחינוך, ומי כמוהו יודע מהו חינוך, שהרי עליו העיד הקב"ה "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית יח, יט). ואם ביצחק הקדוש נזהר אברהם אבינו כל כך, ואנן יתמי דימתי מה נענה אבתרייהו.

מכאן למדים אנו כמה לימוד יש לנו ללמוד מאבינו הראשון לעניין חינוך הבנים והבנות, ולדאוג להם גם בהיותם גדולים וצדיקים שכן כל אשר לאדם ייתן בעד נפשו וכל הרכוש וקנייני העולם הזה, אינם שווים למאומה כנגד ענייני הנפש. דרך העולם שההורים זהירים וערים בענייני רכוש וקנייני העולם הזה ושמים את כל מעיינם, בהתעוררות נפלאה שלא יחסר לילדיהם דבר מענייני העולם הזה. האדם טורח מאוד להשיג את המותרות, לא ילוזו מנגד עיניו, ועיניו לנוכח יביטו, בזריזות וחריצות, יומם ולילה לא ישבותו, להשיג את מבוקשו ותאותו. אך בענייני תורה ומצוות, וכן בעניינים הנוגעים לחינוך הילדים בזה לעיתים הוא מקל ראש, וסומך על כל אחד ועל כל מצב באין חוקר ואין דורש, אשר זה לבד מראה לעיני כל, כי האיש הזה אינו מעמיד את עניין חינוך הבנים ועסק המצוות במשקל הנכון, ואינם ראשוניים בסדר ענייניו. ואם ישאלוהו איך הוא מתנהג בעניין חינוך הילדים ובשאר ענייני התורה והמצוות ועבודת ה' הלא מיד ישיב שזה בראש כל מעיניו, כראוי וכנדרש אבל בפועל עודנו רחוק מקו האמת, ועדיין עיניו ולבו נתונים על ממונו, וענייני הנפש מונחים בקרן זוית ורק אחת לכמה זמן, בבא איזה התעוררות בלבו, על ידי שקרא באיזה ספר מוסר, או ששמע איזו דרשה וכיוצא בזה, או אז הוא קם ומתעורר ושואל ודורש בתוקף לדעת מה עם הילדים, ואיפה נמצאים בשעות כאלה וכאלה, אך מיד מזניח את הדברים ושב לענייניו כבתחילה, אחת למעלה ושבע למטה, ושוקע בענייניו שוב עד להתעוררות הבאה. ובצורה כזאת איך יצפה מבניו שילכו בדרך הטוב והישר.

על כן ראוי לכולנו לשים לנגד עינינו את מעשיו של אברהם אבינו ע"ה ויהיו חקוקים לנגד עינינו וראיתם אותם וזכרתם, איך צריכים להתייחס לעניין חינוך הילדים לתורה ולמצוות ולהליכה בדרכי ה' יתברך, ולהתרחק מכל השפעה רעה,  והבא להיטהר מסייעין אותו מן השמיים. (שבת קד, ב ע"ז נה, א מנחות כט, ב).

מתוך כתב העת "כלים שלובים" לענייני חינוך, נישואין ומשפחה

היוצא לאור על ידי איגוד י.נ.ר – יועצי נישואין ומשפחה רבניים בישראל.
לפניות לאיגוד י.נ.ר: 02-6321600.