Comments 0
פרשת שבוע
"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"האומנם?הרב צבי יניר,רב קהילת פנינת גנים.
pastarchives

כל בר בי רב דחד יומא יודע לצטט מיד בהקשר זה את דברי הספרי המובאים ברש"י:

ספרי דברים פיסקא קנד:

ימין ושמאל, אפילו מראים בעיניך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם. מעטים הם האנשים היודעים שלכאורה הספרי סותר משנה מפורשת במסכת הוריות א,א וכן את שני התלמודים שכמובן פוסקים ומפרשים את המשנה הזו.

הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה, והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם, בין שעשו ועשה עמהן, בין שעשו ועשה אחריהן,  בין שלא עשו ועשה – פטור, מפני שתלה בב"ד. הורו ב"ד, וידע אחד מהן שטעו או תלמיד והוא ראוי להוראה, והלך ועשה על פיהן, בין שעשו ועשה עמהן, בין שעשו ועשה אחריהן, בין שלא עשו ועשה – הרי זה חייב, מפני שלא תלה בב"ד. זה הכלל: התולה בעצמו – חייב, והתולה בב"ד – פטור.

 

מדברי המשנה עולה שמי שתלה בבי"ד ועבר איסור חייב כיוון שתלה בהם, ומשמע מהמשנה שאסור היה לאותו דיין או תלמיד שהגיע להוראה לשמוע לסנהדרין!!

הדבר בא לידי ביטוי בצורה מפורשת בדברי הירושלמי כאן בהוריות:

כהדא דתני יכול אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל ועל שמאל שהיא ימין תשמע להם תלמוד לומר ללכת ימין ושמאל שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהיא שמאל.

הבבלי דן בשאלה אחרת מדוע באדם שתולה בבי"ד נחשב שוגג וחייב חטאת הרי לכאורה הוא מזיד שהרי ידע שטעו , ובמזיד לא שייך קרבן חטאת.

כי האי גוונא מזיד הוא! …אלא היכי משכחת לה? כגון דידע דאסור וקא טעי במצוה לשמוע דברי חכמי',.

הבבלי מיישב שהוא שוגג בכך שחשב שהוא מחוייב לשמוע לסנהדרין. מוכח גם בבבלי במפורש שאסור היה לאותו תלמיד או דיין לשמוע לסנהדרין!!

במשך דורות רבים ניסו המפרשים ליישב את הסתירה הזו שבין הספרי ולמשנה והתלמודים. אוה"ח הקדוש בספרו חפץ ה' תירץ שבמקרה שסנהדרין הורו להיתר ויודע שטועים חייב להחמיר על עצמו ולא לשמוע להם. אך בודאי אם חייבו לעשות משהו או פסקו לאיסור לא יכול להתיר.

דבריו לא מתיישבים עם איומו של שמואל על רב בירושלמי שאם לא ישתמש בשמן של נכרים שסנהדרין חזרה בה והתירה אותו , אז הוא יוציא עליו דין של זקן ממרא…

הרמב"ן בספר המצוות תירץ שאסור לו לשמוע להם עד שיך וישא ויתן עימהם בטענותיו , אך אם נשא ונתן ולא שכנע אותם חייב לנהוג כמותם וכספרי. אך דבריו אילו סותרים את פירוש לתורה שם כתב שאפילו שאתה חושב שהם טועים עליך לשמוע בכולם.

הבאר שבע חילק בין כשאתה חושד שהם טועים שחובה עליך לשמוע בכולם, לביו כשאתה בטוח שהם טועים שאז אסור לך לשמוע בקולם… סיכום מצוין לדיון נכתב בשו"ת מלמד להועיל של הרד"ץ הופמן:

וכבר עמדו על דבר זה ראשונים ואחרונים ודחקו לתרץ…ואכן הדברים קשים.

אפשר היה לומר שיש כאן מחלוקת, אך בדבר כה בסיסי של ציות לסמכות מרכזית נראה שלא יתכן שתהיה בזה מחלוקת. מה שמדהים יותר הוא שבדור שלנו הצליחו אנשים למצוא פיתרון מבריק מה שלא עלה בידי גדולי עולם  בדורות הקודמים. אני שמעתי את הדברים מפרופסור שלמה זלמן הבלין, אך שמעתי שכך ישב גם הרב אליעזר ברקוביץ.

התירוץ שלהם הוא פשוט. מי שיבחן בדקדוק את דברי הירושלמי יראה שהוא מביא פסוק דומה לזה שנמצא בשופטים העוסק בלא תסור, אך בעצם מדובר  בפסוק אחר מפרשת כי תבוא!,דברים כח יג) ונתנך ידוד לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות ידוד אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות: יד) ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאל ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם:כלומר הדרשה של הספרי עוסקת אכן בפסוק בשופטים שעוסק במקרה של "כי יפלא ממך דבר למשפט" שאז אתה מחוייב לשמוע לסנהדרין בכל מקרה. לעומת זאת דברי התלמודים והמשנה עוסקים בפסוק של פרשת כי תבוא, שלא עוסק שם בדבר שלא מפורש בתורה, אלא אדרבה ההקשר הוא "מצוות ה' אלוקיך אשר אנכי מצוך היום" , כלומר מצוות המפורשות בתורה. לאמור- אם סנהדרין אומרת שמותר או שחייב לעשות מלאכה בשבת ודאי שאסור לשמוע לה כיון שהיא לא מקור הסמכות והדבר מפורש בתורה שיש איסור מלאכה בשבת.

אך בדבר שלא מפורש בתורה (כי יפלא)  שסנהדרין היא מקור הסמכות, חייבים לשמוע לה בכל מצב גם אם אתה משוכנע שהיא טועה. ובא לציון גואל …

שבת שלום.

Leave Comments