Comments 0
רווחה

קבוצת תמיכה לבני זוג המטפלים בחולה אלצהיימר (ומחלות דומות של שכחה ובלבול)

 

מחלת השטיון נפוצה באוכלוסיית הקשישים.יותר משני שליש מחולים אלה מטופלים בביתם

בד"כ ע"י קרוב משפחה.הטפול בבן משפחה חולה בשטיון, מהווה אתגר והתמודדות

קשה עבור בן המשפחה המטפל.

הקושי הגדול המאפיין את ההתמודדות עם מחלה זו מיתר מחלות,הוא,על פי ניסיוני,

האובדן הכפול—אובדן שבעצמו מבלבל את המטפל. זהו האובדן של בן הזוג (או

בן משפחה) כאשר למעשה האדם עוד חי. מכאן נובעת הבדידות המלווה את המטפל עקב

חוסר ההבנה, התמיכה והליווי אותם היה מקבל לו איבד את בן זוגו.

בנוסף על הבדידות, נופל על המטפל עול כבד של טפול באדם שאבד את זהותו והופך

לנטל כבד,מביך ומייגע, לעיתים כל שעות היממה.

מזה למעלה מ-10 שנים קיימת פעילות של קבוצות תמיכה במחלקה לקשיש באגף לשירותים חברתיים בפ"ת.

קיימת הדדיות של הפניית מועמדים לקבוצות עם עמותת אלצהיימר בפ"ת.בירחון מס' 27 של העמותה

נכתב שקבוצת המשפחות נפגשת כל שבוע למפגשי תמיכה ועזרה הדדית,ייעוץ והדרכה מקצועית .רבים מחברי הקבוצה הסגורה בבוקר

הגיעו גם לפגישות החודשיות של הקבוצה הפתוחה (של העמותה) בערב,ומבלי

לחשוף את תוכן המפגשים בבוקר,ספרו על שביעות רצונם, על הסיוע הנפשי והצמיחה

האישית והפתיחות החברתית המחודשת, שמקורם בפעילות הקבוצה.

ברבות השנים של עבודה עם קבוצות, גילינו להפתעתנו שחברות הקבוצה התחילו

לפנות באמצעות אתר האינטרנט לחברות חדשות באופן שמתמצת להערכתנו את חוויית

הקבוצה :

"היינו נפגשות כל שבוע, בשעות הבוקר.אני רוצה לומר לכם שבמפגשים ראשונים

הגיעו נשים על סף ייאוש ובמשך הזמן התחזקה. כל אחת ואחת, ממצולות מצוקתה

הצליחה לאסוף כוחות,לחבק,לעודד ולמצוא מילה טובה למי שנשברה. והיו משברים

רבים… "

"השבוע הסתיימו המפגשים שלנו.בגלל שנוצר קשר חזק בינינו במשך המפגשים

ולא רצינו להפרד, הוחלט שהקבוצה תמשיך להיפגש באופן פרטי אחת לשבועיים באחד

מבתי הקפה,כך יימשך הקשר ונמשיך לתמוך אחת בשנייה.לדעתי זו יוזמה מאוד ברוכה של עיירית פ"ת וזה נותן הרבה כוח להמשיך ולהחזיק

מעמד בתקופה כל כך קשה בחיינו."

אנו פונות אל בני הזוג המטפלים ומזמינים אותם לקחת חלק בקבוצה בהנחייתנו.

אווה דיאמנט וורד רוטשילד –עובדות סוציאליות, המחלקה לטיפול בקשיש.

האגף לשירותים חברתיים. טלפונים: 9152600,9052739

Leave Comments