Comments 0
פרשת שבוע

הרב רבינוביץ – רב שכונת הדר גנים וביה"כ המרכזי

פרשת השבוע

"והיה עקב  תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך"   מקשים המפרשים  מסוף הפר' הקודמת שמסתיימת בפס':   " ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם". דורשת הגמרא במסכת עירובין (כב ע"א) "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם".

בגמרא מס' קידושין דף לט ע"א- שכר מצוה בהאי עלמא ליכא (שכר מצוה בעולם הזה אין). לא מקבלים שכר על המצוות בעולם הזה. מדוע בפרשתנו התורה מבטיחה  "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר לך ה' את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך  ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך וכו ברוך תהיה  מכל העמים …" ?
ומדוע אין שכר על קיום מצוות בעולם הזה?
רשי מסביר את הפסוק והיה עקב תשמעון- "אם המצוות הקלות  שאדם דש בעקביו תשמעון". מה ההסבר ברש"י? לאלו מצוות מתכון? מדוע מגיע שכר לאדם בעוה"ז על מצוות שדש בעקביו ?
שמעתי הסבר יפה ממורי ורבי, הרב שמואל תנחום רובינשטין  זצ"ל (מלפנים הרב הראשי לגבעתיים ואב"ד ת"א) מפי מורו ורבו מהר"ם שפירא ראש ישבת חכמי לובלין. וצריך להקדים ולספר שהסבר זה שמע בקיץ שנת תרצ"ב  ערב פר' עקב.
באותו יום הגיעה קבוצת מלומדים מגרמניה (ביניהם עורכי עיתון) לראות את ישיבת חכמי לובלין. במסגרת סיורם בישיבות בפולין  קם תלמיד אחד ששלט  היטב  בגרמנית ודרש בעיניני דיומא. ובסיום דבריו  פנה לאורחים  וביקש מהם שיפרסמו בעולם את שבח הישיבה, למען ידעו כולם על גדלות הישיבה. לאחר שסיים  התלמיד את דרשתו קם הרב שפירא זצ"ל ואמר: "ראו גידולים יפים אלה של הישיבה. שדורשים יפה לאחר שנתיים של לימוד. אך למה שאמר תלמידי בסוף דבריו, שביקש מכם לפרסם את הישיבה, לזה אינני מסכים".
וכך הסביר את דברי רש"י בתחילת פרשת עקב. רש"י אומר שבשכר מצוות שאדם דש בעקביו מקבלים עליהם שכר בעולם הזה. והקשו המפרשים- הרי שכר מצווה בהאי עלמא ליכא? ומדוע כאן בפרשת עקב מבטיחה התורה שכר בעולם הזה על קיום מצוות שאדם דש בעקביו.
מסביר הרב שפירא- מדוע אין שכר מצווה בעולם הזה? ע"פ תשובות הרשב"א (מובא בב"י חו"מ סימן לד) שמפרש שמצוות התורה הן עדות לכל באי עולם על יחוד הבורא והשגחתו בתבל כולה, והרי הלכה היא ( שם ס"ק י"ח ) כל מי שנוטל שכר להעיד עדותו בטלה. ואם ישלמו מיד שכר על המצווה יוצא שמקבל שכר על עדותו. ומתבטלת העדות ולכן אין שכר מצווה בעולם הזה. לכן רש"י מדייק "על מצוות שאדם דש בעקביו מקבלים שכר" מדוע? מוסבר הדבר על פי מדרש תמוה במגילת רות על הפסוק בפרק ב' פס' י"ב בועז אומר לרות: "ישלם ה' פעלך ותהי  משכורתך שלמה מעם ה' אלוקי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו" מסביר המדרש ישלם ה' פועלך- בעולם הזה ותהי משכורתך שלמה בעולם הבא אמר רב חסא אשר באת". מה מוסיף רב חסא? הרי מפורש בפסוק אשר באת לחסות תחת כנפיו? מסביר המהר"ם שפירא: המדרש לומד שאין שכר מצוות בעולם הזה ( כפי שהסביר הרשב"א) אבל זה רק במי שראה עדות וכמבואר שמי שראה עדות חייב להעיד ואסור לו לקחת  שכר על כך (אם לא יגיד "ונשא עוונו"). אבל ללכת לראות עדות, מי שעדיין לא ראה- על זה מותר לקחת שכר על ההליכה, כמבואר בחו"מ בדברי הרמ"א  "אבל מי שאינו מחויב להעיד ונוטל שכר לילך ולראות העניין שיהא עד- מותר". ולכן רות שלא הייתה בת ישראל לא הייתה חייבת במצוות, ועל זה מדייק רב חסא "ישלם ה' פועלך" בעולם הזה- על עצם ההליכה- אשר באת, על שהכניסה עצמה לעול מצוות. דומה לאדם שעדיין לא ראה עדות, שיכול לקבל שכר על ההליכה לראות  המעשה כדי להעיד, שמותר לקבל שכר ולכן מגיע לרות שכר מצוה.
בכך מדויקים דברי רש"י בתחילת הפרשה ששאלנו מדוע התורה מבטיחה שכר בעולם הזה על עשיית מצוות? דווקא במצוות שאדם דש בעקביו- מצוות שאדם אינו חייב בהן והולך בעקביו ורגליו ומכניס עצמו לחיוב המצוות- על מצוות אלו ודאי מקבל שכר.
וכך סיים הרב שפירא את דבריו לאורחיו מגרמניה- "לאחר שראיתם הישיבה אתם חייבים לכתוב בשבח הישיבה ולא כפי שתלמידי דרש וביקש מכם- כי כבר ראיתם. כמו בראיית עדות כי אם לא יגיד- ונשא עוונו".
ויש ללמוד מסיפור זה לכל אחד שישתדל להכניס עצמו לקיום המצוות . יש אפשרות לעבוד את הקב"ה בעקב, במצוות שאדם דש בעקביו: הן בסור מרע והן בעשה טוב. למשל ללכת לבית המדרש לבית האבל ולבית שמחה .לגמול חסד עם החיים  ועם המתים, ללכת ד' אמות בארץ ישראל- אלו מצוות  שאדם עושה ברגליו. ויש להיזהר מלעבור על מצוות לא תעשה בעקב. אמר הנביא ישעיהו "אם תשיב משבת רגליך"-שלא ללכת בשבת מחוץ לתחום. וחז"ל דרשו קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תחומין  שנאמר "עקב אשר שמע אברהם בקולי".
כשם שהבטיח ה' ליצחק "עקב אשר שמע אברהם בקולי", כך גם בפרשתנו נאמר "והיה עקב תשמעון"  וכשם שנאמר ליצחק "ואהיה עמך ואברכך", כך נאמר בפרשתנו  "ואהבך וברכך". כשם שנאמר ליצחק "והרבתי את  זרעך", כך נאמר בפרשתנו "והרבך וברך פרי בטנך". כשם שאמר ליצחק "ונתתי לזרעך את כל הארצות האלה" כך בפרשתנו "על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך". כשם שנאמר ליצחק "ויתברכו בזרעך כל גויי הארץ" אצלנו נאמר "ברוך תהיה מכל העמים" והכל- "עקב אשר שמע אברהם בקולי" ו"עקב אשר תשמעון" וכן מפורש  בפסוק " אם תשיב משבת רגלך… והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך". אולי תלה הכתוב ירושת הארץ בשמירת השבת לפי שמשמעות אחת להם: שבת היא קדושת הזמן. וא"י קדושת המקום. ומטרה אחת לשתיהן: לקדש את ישראל בקדושה עליונה.
לעילוי נשמת מו"ר הגאון הרב שמואל תנחום הלוי רובינשטיין זצ"ל, נלב"ע ח"י אב.

Leave Comments